1. פסק דין זה עניינו ערעור שהגיש מר ברהנו אוריאל מיניואב (להלן: "המערער") בחודש דצמבר 2010, בעקבות החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 27.6.2010, אשר אישרה החלטה של וועדה מדרג ראשון וקבעה כי למערער לא נותרה נכות בעקבות תאונת עבודה מחודש אפריל 2006.
2. אקדים ואציין כי במעמד הדיון בפני כב' הרשם אדרת בחודש מאי 2011, העלה המשיב טענת התיישנות. בהקשר זה טען המשיב, כי החלטת הוועדה הרפואית לעררים הומצאה למשיב בסמוך לאחר שניתנה (בחודש יוני 2010), בעוד שהערעור לבית הדין הוגש רק בחודש דצמבר 2010, כחמישה חודשים לאחר שהומצאה ההחלטה למערער, לאחר שחלף המועד להגשת הערעור הקבוע בתקנות (ראה: תקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות) תשל"ז-1977 תקנה 2).
3. אין בידי לקבל את טענת ההתיישנות, שהרי אין בפנינו כל ראיה המתייחסת למועד משלוח ההחלטה למערער. לעניין זה די להפנות לתגובת המשיב מיום 20.7.2011 ולפיה ניסיון לאתר את דבר הדואר, לרבות מספרו ואישור מסירה, לא צלח. על רקע זה יש לקבל את טענת המערער לפיה הגיעה ההחלטה לידיו בסמוך לפנייתו לבית הדין.
4. במסגרת הערעור טען המערער לטעות משפטית בהחלטת הוועדה נשוא הערעור, המוצאת ביטוי בעובדה כי הדיון בפני הוועדה התנהל ללא מתורגמן, באופן שהמערער אשר איננו שולט בשפה העברית, לא יכל להבהיר לחברי הוועדה את מנגנון הפגיעה בכתף באירוע התאונתי מחודש אפריל 2006 - ובנסיבות הללו הגיעה הוועדה נשוא הערעור לכלל טעות, מקום שקבעה שאין קשר סיבתי בין התאונה לפגיעה בכתף ימין.
בהקשר זה טען המערער בערעור ובחוות דעת שצירף לכתב הערעור, כי מנגנון הפגיעה בכתף ימין היה מנגנון של מתיחה, להבדיל ממנגנון של חבלה, מכה ישירה בכתף; ובהתאם יש להכיר בנזק בכתף כנזק שנגרם כתוצאה מהתאונה בעבודה.
5. אפתח ואציין כי אין באף לא אחד מהדיון שהתקיימו בוועדות הרפואיות השונות טענה של המערער לפיה אין הוא שולט בשפה העברית, ומשכך הוא מבקש את עזרת המתורגמן בתיאור מנגנון הפגיעה בה נחבל באירוע התאונתי בעבודה מחודש אפריל 2006.
אוסיף עוד, כי גם בחוות דעת רפואית מחודש נובמבר 2010 שצירף המערער לערעור שבפני, לא נטען כי המומחה הרפואי נדרש לעזרתו של מתורגמן לבירור תלונות המערער.
6. הפרוטוקולים של הוועדות הרפואיות השונות שהתקיימו בעניינו של המערער, מתארות מפיו פגיעה בכתף ימין באירוע התאונתי בעבודה מאפריל 2006, להבדיל מתיאור של מתיחה בכתף.
כך לדוגמא מתאר המערער את הפגיעה בכתף ימין בפני הפוסק מדרג ראשון בוועדה שהתקיימה בחודש פברואר 2007 "קיבלתי מכה ישירה בכתף ימין, לא נפל על ידו הימנית".
7. בנסיבות הללו אין למצוא טעות משפטית (פגם בהליך) בפעולת הוועדה הרפואית נשוא הערעור, אשר קיימה את הדיון בעניינו של המערער ללא עזרת מתורגמן ואימצה את הגרסה שבאה מפיו על פגיעה ישירה בכתף ימין, להבדיל מהטענה העולה היום (לאחר החלטת הוועדה הרפואית), על מנגנון של מתיחה בכתף באירוע התאונתי בעבודה מחודש אפריל 2006.
8. על רקע זה קבעה הוועדה נשוא הערעור בסעיף 23 כדלקמן:
"מדובר בתובע שנחבל חבלה ישירה בכתף ימין עם בירור בסמוך אשר הראה אוסטיאוסט סיבאקרומיאלי אולטרסאונד תקין לפני כשנה וחצי ניתוח בוצע... ותיקון קרע חלקי קטן". הממצאים הנ"ל אינם חבלתיים מנגנון החבלה אינו מתאים לפגיעה בגיד. בדיקת אולטרסאונד לאחר הניתוח הראתה שהגיד מתוקן היטב. לאור האמור הוועדה דוחה ערעור הנפגע ומקבלת את החלטת דרג I".
9. מסקנה זו של הוועדה היא בתחום המומחיות הרפואית של הוועדה והיא נסמכת על תיאור המערער את הפגיעה בכתף ימין באירוע התאונתי בעבודה, הן בפניה והן בדיונים בפני וועדות רפואיות קודמות - ומשכך אין בית הדין רשאי במסגרת הביקורת השיפוטית אותה הוא מקיים על החלטה של וועדה רפואית לעררים, להתערב בה.
10. בשולי הדברים רק אוסיף, כי חוות הדעת שצורפו לערעור - חוות דעת אורטופדית של ד"ר אברהם ששון וחוות דעת של ממונה בטיחות, אינג' שקאף - לא הוצגו בפני הוועדה נשוא הערעור וניתנו לאחר שניתנה החלטת הוועדה.מכאן שאין בהם כדי להצביע על פגם משפטי בהחלטת הוועדה נשוא הערעור.
11. סוף דבר הערעור נדחה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
הערעור על פסק הדין הוא ברשות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בקשת רשות ערעור יש להגיש תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין למבקש.
ניתן היום,
ד' שבט תשע"ג
,
(
15 ינואר 2013
), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.